האלבום המלווה את רומן הביכורים של אריאל הורוביץ – סיבוב ההופעות של הגולם מפראג.
על הספר:
כפיר הלוי, יתום מלחמת יום כיפור ומנהיג להקת "הגולם מפראג", לא מפחד להעמיד בשיריו מראה בפני ישראל של תחילת המילניום, שלא תמיד ראויה בעיניו לקורבנו של אביו.
הישירות הזו מחברת בינו לבין נירית ברנד, אחות באיכילוב ודתל"שית מההתנחלות תקוע.
סיבוב ההופעות של הגולם מפראג מטלטל את שניהם בין סצנת הרוק התל אביבית ובין בית הוריה במזרח גוש עציון, ופוער בדירתם הקטנה את התהום הפעורה עד היום בליבה של החברה הישראלית
השירים שכותב כפיר ושמוזכרים בספר הם שירי האלבום הזה.
"כשבאנו הביתה" הוא תוצאה של מסע מוזיקלי שיצאתי אליו עם חברי הטוב, הבסיסט והמפיק יאיא כהן אהרונוב.
הגענו להפקה הזו כבר מאוד מנוסים ומצד שני עדיין רעבים וסקרנים לגלות מה יוליד החיבור שלנו ואיך יכול להישמע סטוריטלר ישראלי בשנת 2019.
קריאת הכיוון הראשונה לאופי של האלבום הזה, היה השיר הראשון שעבדנו עליו יחד – "ברלין", שיר המחאה על השכחה שמאפשרת לצעירים ישראלים רבים לקבוע דווקא את ברלין כביתם.
משם התגלגלנו במשך שנתיים נהדרות יחד ואני מאוד שמח וגאה באלבום הזה, כי לא היה קל לשמור על הרף שהציב קודמו, "הגיבורים שלי", מבחינת כתיבה.
זו גם הסיבה שלא מיהרתי ולראשונה פתחתי פער של יותר משלוש שנים בין אלבום לאלבום. "כשבאנו הביתה" מחבר בין שני סוגי הכתיבה שאני נע ביניהם לאורך השנים – האישי והמקומי-ישראלי.
ניגנו עם יאיא ואיתי גם עמית יצחק בגיטרות, ניר מנצור בתופים ועוד רבים וטובים.
"הגיבורים שלי" – אלבום הקונספט שכתבתי בתקופה הטעונה של פינוי בית ההורים.
התהליך התחיל כשמצאתי בספרייה של הוריי את הספר "סלון קטרינג" של הפרטיזן והמשורר אבא קובנר.
קראתי את הספר מתחילתו עד סופו ומייד כתבתי את השיר הפותח של האלבום שנקרא על שם הספר.
כל כך אהבתי את השיר על דמותו של קובנר, שהחלטתי להקדיש אלבום שלם לדמויות בהוויה הישראלית, שמרגשות אותי.
כך הצטרפו לקובנר בין השאר גם הרב פרומן, נתן איכר, סבתא שלי וחלוצי כנרת וחברי המשלחת הישראלית שיצאו להאיטי אחרי רעש האדמה.
את האלבום הזה גם הפקתי מוזיקלית בעצמי, יחד עם הגיטריסט יניב דדון. עוד ניגנו אתנו בתופים:
שחר חזיזה, בבס: מיקי ורשאי, בקרן יער: שחר זיו ובחלילית טלי רובינשטיין.
אלבום 5 הוא תוצאת המפגש שלי עם המוזיקאי הנפלא אסי איילון שהפיק את האלבום הזה.
הוא נפתח בפטנט שלמדתי מרנדי ניומן: להציג בשני שירים עוקבים את שני הצדדים הסותרים של אותו נושא:
“לגמור כמו ברנר” הוא שיר הלל לתל אביב בעוד ש”אמיליה” הוא תיעוד של “החצר האחורית של העם הנבחר” באותה העיר ממש.
שאר האלבום – למעט “רקפות בין הסלעים שהוא שיר מוכר ואפילו ההמנון של בה”ד 1 היום – הוא תיבת אוצרות קטנה של שירים שלא פרצו אבל שמשמח אותי מאוד לשמוע אותם היום.
קרדיטים:
כל המילים והלחנים : אריאל הורוביץ מלבד – “לנצח 17” – מילים: רונן בלומברג ואריאל הורוביץ
ו”מטפסת”: מילים – שירה טרטנר ואריאל הורוביץ.
הפקה מוזיקלית:
אסי איילון
עיבודים: אסי איילון ואריאל הורוביץ
רקפות בין הסלעים – עיבוד והפקה יאיא כהן אהרונוב
"זמן אמת" – האלבום הרביעי הוא אלבום של תקופת משבר:
בחיים האישיים, אמא שלי נפטרה ובחיים המקצועיים נפרדתי מהמפיק עובד אפרת ומהלהקה שלי תוך כדי העבודה על האלבום, מה שגרם לצליל של האלבום לא להיות אחיד.
מבחינת כתיבה יש שם שירים נהדרים שאת חלקם כמו "כל מי שאת", שיר הפרידה מאמא והאחרון שזכיתי להשמיע לה, אני בטוח שאקליט שוב בקרוב.
"מנסה ספר" הוא האלבום השלישי והנדיר ביותר שלי והוא מסמן את המעבר שלי מחברת תקליטים גדולה לעולם ה"אינדי".
באלבום הזה התפרעתי ככותב וכמלחין וחקרתי גבולות כמו שאפשר לעשות רק מחוץ לסד המסחרי של חברת תקליטים גדולה,
במתכונת החברות ששלטו בשוק בשנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים.
איתי יצאו למסע הזה מוזיקאים נפלאים – שאחרי מאות הופעות יחד במקומות קטנים, היינו להקה בשיא שלה והתפוצצנו באולפן.
מילים ולחנים: אריאל הורוביץ
עיבודים והפקה מוזיקלית: עובד אפרת.
בס: שחם אוחנה
תופים: מוטי מזרחי
גיטרות: יניב דדון ועובד אפרת
פסנתר וקלידים: אריאל הורוביץ.
הקלטה ומיקס: דורון היבשר באולפני "בארבי רקורדס" 2004
אחרי ההצלחה הרדיופונית של "יאללה ביי" המאוד פופי, חיפשתי מפיק שיחזק את הצד ה"רציני" יותר ביצירה שלי.
מי שנרתם למשימה היה המפיק הוותיק ואושיית הרוקנרול עובד אפרת. עם הלהקה הנפלאה שגיבשנו בעבודה על האלבום הזה:
טל עמירן בתופים, שחם אוחנה בבס, יניב דדון ועובד עצמו בגיטרות, יצאנו לאינספור הופעות, שגיבו את ההצלחה הרדיופונית של שיר הנושא – כשאת טל עמירן מחליף כמתופף מוטי מזרחי.
זו אחת התקופות היפות בחיים המקצועיים שלי וסיבוב ההופעות עם ההרכב הזה, כשחמישתנו דחוסים בוואן הישן שקניתי לצורך זה, סיבוב שנמשך כשש שנים, הוא בית הספר הכי טוב שהיה לי אי פעם למה זה אומר להיות מוזיקאי בישראל.
אלבום הבכורה שלי שיצא בשנת 1998.
האלבום הזה הוא הכי אקלקטי שהוצאתי, כראוי לאלבום ראשון שבו אתה עדיין מחפש את הזהות שלך.
יש בו שירים ממחלקת הסטוריטלינג הפולק-רוקי, כמו "איש הכפר", "סיגל נחמיאס" ו"לכו אתם" לצד תותח פופ כמו "יאללה ביי" ובלדת רוק רומנטית כמו "זה בשבילך".
את היוצר הצעיר שהייתי גיבה המפיק יהודה עדר בנגנים מנוסים: מאיר ישראל בתופים, מיכה מיכאלי בבס, יאיר מיכאל וכמובן יהודה עצמו בגיטרות.
